מספר הרב דוידי חדד,
ביום שני כ״ו באייר, 14 במאי 2018
קיבלתי מחברי יוסי מישראל, תמונה של הודעת אבל על יהודי בשם שלמה שנפטר והלווייתו תתקיים בבנגקוק בימים הקרובים.
יצרתי איתו קשר טלפוני והוא שואל אותי אם הייתה אצלנו היום לוויה.
עניתי שלא ושאבדוק, ומיד ערכתי בירור אצל ידידי השלוחים ואכן אף אחד לא ידע על מישהו שנפטר.
זה הדליק נורה אדומה ואותת על משהו שלא מתנהל כשורה…
תראה, אמר לי ידידי יוסי אני מכיר את אחיו של הנפטר שהוא בן גילי, וגם את הנפטר למרות שלא התראינו כבר 20 שנה.
השגתי לך את מס׳ הטלפון של אחיו תדבר איתו, אולי הם צריכים עזרה.
אחרי כמה ניסיונות אל תוך שעות הלילה המאוחרות הצלחתי סוף סוף להשיג את אחיו של הנפטר.
הצגתי את עצמי ואחרי שביררתי שאכן אחיו נפטר בבנגקוק, הצעתי את עזרתנו כשלוחים של הרבי לכל דבר ועניין.
הוא שאל מה מס׳ הטלפון שלי ואמר "נציגת המשפחה יוצאת הלילה לבנגקוק, במידת הצורך נתקשר אליך"
זה היה נשמע מתחמק קצת וניסיתי לקבל יותר פרטים, שאלתי/אמרתי – אם אני מבין נכון ההלוויה תתקיים בבנגקוק?! הוא ענה בחיוב אך לא פירט.
ביקשתי לדעת היכן ייקבר והצעתי את עזרתנו כחברא קדישא. הוא ענה "תשמע אני יגיד לך, בצוואה שלו שלמה ביקש להhשרף (!)"
הגבתי מיד, מה זאת אומרת?? הרי צוואה כתובה לכל יהודי בתורתנו הקדושה "עפר אתה ואל עפר תשוב.."
המשכתי ואמרתי לו: "אני מניח שאותך אני לא צריך לשכנע כמה הדבר חשוב".
הוא בתגובה: "אנחנו נתקשר אליך במידת הצורך, תודה".
השיחה כמעט והסתיימה אך משהו פנימי לא נתן לי לסגור את השיחה. וכאילו כדי למשוך בשיחה נפלטה מפי השאלה "אחיך היה גר בבנגקוק?" הוא ענה בחיוב, תוך כדי אני מעיין בזריזות באנשי הקשר שלי וממשיך בשאלה ונוקב בשם הרחוב בו אחיו היה גר. הוא שוב ענה בחיוב והגיב בפליאה נוכח הפרטים המדויקים.
"מאיפה אתה מכיר את שלמה?" עניתי: "אנחנו חברים כבר שנים, יש לנו ידידות עמוקה".
הוא ביקש שוב את מספר הטלפון שלי – הפעם כנראה גם רשם אותו.. וכך הסתיימה השיחה.
למחרת בבוקר התקשרתי למס׳ הטלפון של איש הקשר "שלמה סוי 15" השמור אצלי בטלפון.
מישהי ענתה לטלפון בשפה המקומית, הזדהתי כחבר של של שלמה והבעתי צער על פטירתו. היא הייתה מופתעת מעט ומיד התחילה להתלונן ולהביעה את אכזבתה מכך שאף אחד מהחברים שלו לא יצר איתו קשר כבר 4 ימים מאז שנפטר.
בהמשך היא הזמינה אותי להשתתף בטקס השריפה המתוכנן ל״ע להתקיים במנזר המקומי ביום שבת הקרוב… ואף ביקשה לפרסם לחברים נוספים.
ביקשתי ממנה להיפגש בדחיפות והיא הסכימה.
בפגישתנו שוחחנו אודות שלמה המנוח וסיפורים מחייו.
מתוך הדברים הבנתי ממנה שהוא לא השאיר צוואה להישרף, אלא שכדי לכבד את עצמה ואת אמונתה היא החליטה לשרוף אותו כי זה המנהג שלהם כאן.
ניסיתי להסביר לה ששלמה יהודי ועליו להגיע לקבר ישראל ולא להישרף חלילה.
היא לא הייתה מוכנה לשמוע על כך ואף הוסיפה שכבר שילמה את רוב הכסף עבור הוצאות השריפה…
המשכתי להסביר לה את חשיבות העניין ואת התועלת שבעניין גם עבורה… כעבור כמה דקות היא נתנה פתח למחשבה על העניין.
בזהירות ובנחישות לא הרפתי מהבקשה שבוודאי גם שלמה רוצה בה עד שלבסוף נענתה בחיוב.
למחרת נערכה הלווייתו של שלמה כאן בבנגקוק והוא נקבר בבית העלמין היהודי.
וכעת לצד השני של הסיפור, מהיכן אני מכיר את שלמה ומדוע שמו מופיע אצלי כך באנשי הקשר.
לפני כמה שנים התקשר אלי מישהו, בעצם הוא לא בדיוק התקשר אלי אלא לאחי מוישי שגם גר בבנגקוק (מנהל מחלקת הכשרות ובעבר מנהל בית חב״ד בצ׳יאנג-מאי)
השיחה עברה אלי מכיוון שאחי לא היה בתאילנד באותו יום.
שאלתי במה אוכל לעזור? והוא ענה שרצה לדבר אודות משהו חשוב אבל ינסה להשיג אותו ישירות.
השיחה בינינו התפתחה ומצאנו את עצמנו משוחחים קרוב לשעה בענייני דת ואמונה.
דבר אחד היה מוסכם על שנינו, שלמרות השקפת העולם השונה שלנו, עדיין כעם ישראל רב המאחד על המפריד בינינו.
לקראת סיום השיחה ביקשתי ממנו את שמו המלא כדי לשמור את מספר הטלפון שלו,
הוא העדיף להישאר תחת השם שלמה בלבד והסתפק בהוספת מידע קטן ואמר: "תרשום שלמה מרחוב סוי 15" וכך תדע… רשמתי.
מאז אותה שיחה, הפכנו לידידים ולפני כל חג הייתי מזמין את שלמה לתפילות וארוחות החג וזה כבר הפך להיות הקשר בינינו.
רגע לפני שניתקנו שאלתי שוב מה בכל זאת מביא אותך להתקשר לאחי אולי אוכל גם לעזור!?
הוא סיפר שחבירו בשם מאיר נפטר לפני תקופה בעיר צ׳יאנג-מאי והוא היה בקשר עם אחי שעזר לו להביא אותו לקבר ישראל בארץ!
אחרי פטירתו נודע לנו ששלמה שירת בתפקיד חשוב במשטרת ישראל ומסר את נפשו למען כלל עם ישראל ובמיוחד בתקופות פיגועים קשים ל״ע.
יהי זכרו ברוך!
