איש את רעהו יעזורו.. ולאחיו יאמר חזק
שמש, ים, בילויים, חופש, טבע, עיר.
אלה מקצת האסוציאציות שצצות במחשבה ראשונה על תאילנד.
אבל כמי שחי כאן לא מעט שנים, אני יכול לספר שלא הכול ורוד,
בין הטיולים בטבע לבין השופינג בקניון
קורים החיים עצמם
ובחיים כמו בחיים, לא הכול ורוד, אמרנו, אבל הכול לטובה ?
זה היה עוד יום רגיל, לפני שבועיים בערך,
בדיוק הגיעו אורחים חדשים לבית חב"ד בפוקט,
הסתובבתי ביניהם שאלתי מה נשמע,
הכול היה שליו ורגוע.
לפתע קיבלתי טלפון, על הקו יהודי טוב מירושלים
שהיה בפוקט לפני כשנתיים וביקר בבית חב"ד
ומאז הפך למשפחה.
"הרב סגל, מה שלומך?? תקשיב אתה לא מאמין מה קרה.. אח שלי מאושפז לבד בבית חולים, ההורים מודאגים,
הוא מנסה להרגיע אותנו אבל נראה לי שהוא לא משהו בכלל, לא יודע מה קורה איתו, אם הוא בסדר, אם הוא אוכל.."
לפני שהוא סיים את המשפט כבר הבנתי את התמונה.
שהייה בבית חולים היא לא דבר נחמד,
בטח לא לבד, בטח לא במדינה זרה
ובטח לא כשהצוות הרפואי לא מבין חצי מהדברים שאתה אומר.
מיד הרגעתי את המשפחה המודאגת והבטחתי לסייע ככל שאפשר.
ארגנתי צידה לדרך, איך לומר בעדינות, אוכל של בתי חולים הוא לא מסעדת שף,
עברתי קודם בבית המלון בו שהה כדי לאסוף את חפציו,
ומשם המשכתי לבית הרפואה בו אושפז.
החיוך על הפנים של אורן היה שווה הכול!
בחור נהדר, שבסך הכול חש בכאבים במהלך הטיול,
סיטואציה לא נעימה שיכולה לקרות לכל אחד.
שוחחתי עם הרופאים, וידאתי שאורן יקבל את הטיפול המסור ביותר,
ישבנו ושוחחנו מעט, אורן סיפר לי על עצמו ואני הזמנתי אותו כמובן אלינו לכשיבריא.
"כל ישראל ערבים זה לזה"
זה לא סלוגן, איפה שיהודי לא נמצא, יהודי יושיט לו יד.
ערבות הדדית היא ערך עליון בבית חב"ד
וזה מה שהופך את העם שלנו, עם ישראל, לכזה מיוחד.
אנו שמחים ומודים על הזכות לעזור ולסייע מידי יום ככל שניתן.
אז אם אתם עוברים בפוקט, כמובן בואו לבקר בבית חב"ד, יש מסעדה כשרה וטעימה ופינת קפה, מוזמנים באהבה,
וכמובן כמובן שריינו לכם את שבת, מובטחת אוירה מדהימה וחוויה גדולה- כאן נרשמים
המשך טיול מהנה ובטוח
וחודש טוב ושמח!
שלכם,
הרב מנדי סגל- בית חב"ד פוקט
